גליון מס' 6 ספטמבר-אוקטובר 2010


שינוי מין

מאת ד"ר איתן אלקון, וטרינר | תאריך: 8/29/2010

הגיגים

"ביקו" של יואל מ. היה בוקסר גדול ויפה, אקסמפלר מפואר, מקור גאווה למשפחתו וחלומה הרטוב של כל בוקסרית. בשיא אונו, בהיותו בן חמש שנים, שודך לבוקסרית חמודה מדנמרק, הבוקסרית של משפחת לארסון - סיפור בפני עצמו. זאת משפחה דנית נוצריה שהחלה בעליה-לרגל כמה שנים קודם על שנים-עשר ילדיה ונכדיה. הם עשו דרכם בשיירה של קרוונים ומשאיות (משאית בית-ספר, משאית גן) ביבשה דרך הבלקנים, טורקיה, לבנון ואלינו. עלילותיהם תועדו באמצעי התקשורת בשנים האחרונות. מטרתם היתה להגיע לירושלים בשנת אלפיים. במשך כמה חודשים חנו בחיפה על פיסת קרקע בחוף-הים של בת-גלים. אך הם לא הסיפור. בחיפה שודכה כלבתם ל"ביקו", והתוצאה: המלטת ענק של ארבעה-עשר גורים. בטנה היתה כה גדולה והיא היתה כה כבדה וחלשה עד שלא יכלה להמליט בדרך הטבע. החלטנו על ניתוח קיסרי ובגלל מספר הגורים הרב ביקשנו עזרה בכוח אדם ממרפאה שכנה. הניתוח עבר בהצלחה, לאם ולגורים שלום, גם הם לא הסיפור.

 

שנה מאוחר יותר אני מקבל מהבעלים הודעה בטלפון:

"משהו נורא עובר על "ביקו" ועלינו, הוא הופך בהדרגה לנקבה, בזמן האחרון יש לו נטייה לדמם כמו נקבה עם וסת, הציצים שלו תפחו והוא קיבל פטמות ענקיות של כוכבת פורנו, הוא הפך מאוד אטרקטיבי לזכרים וכולם רוצים "לרכב" עליו ולא נותנים לו ולנו מנוח, הוא עובר שינוי מין לנגד עינינו" - סיפור טראומטי לכל הדעות.

"תגיד, הוא יכול תיאורטית להיכנס להריון ולהמליט לנו גורים?" הפאניקה בשיאה!

 

אני בודק את הכרטיס הרפואי ומוצא: אשך טמיר (קריפטורכיד), לא תעלומה גדולה. "תראו, "ביקו" נולד כמו כולם עם שני אשכים בבטן, אלו אמורים לרדת אל שק האשכים בשבועות הראשונים לחייו, אצלו רק אחד ירד". "ואיפה השני?", לבעלים חסר אשך. "נשאר תקוע בדרך, בתוך חלל הבטן והוא כנראה זה שעושה את כל הבעיות.

"איך זה קורה?"

"זה יכול להיות, אם האשך אינו יורד יש גם סיכוי קטן של בעיה כמו אצל "ביקו"". הענין עוד לא ברור להם. "יש סיבה למה אשכים יורדים אל מחוץ לבטן - הטמפרטורה בבטן יותר גבוהה מאשר בשק האשכים, ויש שם פעילות-יתר, בחום כל פעילות ביולוגית היא יותר נמרצת".

"מה זאת אומרת?"

"האשך מייצר שני סוגי הורמונים, בעיקר טסטוסטרון וגם אסטרוגן בשני סוגי תאים שונים. בגלל החום היותר גבוה בבטן יש נטייה לגידול בתאים, במקרה שלנו התאים שמייצרים אסטרוגן (תאי סרטולי) והוא זה שגורם לכל התופעות אצל "ביקו".

"אז מה עושים?"

אין הרבה אפשרויות. "סירוס", אני מודיע. "ואני ממליץ להסיר את שני האשכים כדי שלא יעמיד צאצאים עם אותה בעיה רפואית".

 

כעבור כמה ימים ניתחנו את "ביקו". בתוך חלל הבטן, כצפוי, מצאנו את האשך שאיבד את דרכו, אשך גדול מהרגיל בגודל לימון. המשפחה העדיפה להשאיר לו את האשך הבריא ו"ביקו" חזר להיות הגבר שתמיד היה. כעבור כמה שנים יצא לשוק שתל סיליקון לחיקוי קוסמטי של אשך חסר, לוא היה בנמצא אז בזמנו, האם בעליו היו מבקשים להשתיל לו אשך תותב?

 

 

לתגובות: r_alcon@walla.com